התמודדות פנימית עם מצב מלחמה בחיינו

מלחמה היא מילה שאנחנו רוצים להרחיק מאתנו, להעלים אותה. היא מביאה איתה תחושות כיווץ, כאב, בכי ורעד. רגשות של פחד, חרדה, עצב וחוסר אונים.

המלחמה כמו המילה ***כאב*** שהתייחסתי אליה בעבר, אינה רק משהו שקורה מבחוץ. היא חודרת פנימה, מפעילה אותנו. המלחמה החיצונית יוצרת מלחמה פנימית בין הרצון להיות חזקים, שלווים ונינוחים לבין המציאות הלא ודאית והמאיימת.

המלחמה קוראת לנו לחזור הביתה : אל עצמנו, אל האנשים הקרובים לנו ואל האמת שלנו, מה חשוב לנו באמת בחיינו. הזדמנות לעשות "בדק בית" לרצונות ולצרכים שלנו.

בתוך הטלטלה שאנו חווים פה במדינתנו, על כל אחד מאיתנו לעורר שיח חומל עם עצמו ועם סביבתו. לשאול את עצמנו: מה אני צריך עכשיו כדי להרגיש בטוח? מה אני יכול לעשות כדיי להרגיש יותר טוב? איך אני יכול לתמוך בעצמי?

במקום לנסות להילחם במלחמה הפנימית, במקום לדחוק את הפחדים או להתעלם מהכאב, אני ממליצה להתבונן בהם בחמלה רבה:

נוכחות: להיות עם מה שיש, בלי לנסות לשנות מיד. לנשום לתחושה ולהביע את הרגש שעולה, לתת לו מקום.

חום ואהבה: כמו שהיינו מחבקים ילד מפוחד, בואו נחבק את החלקים המפוחדים בתוכנו. נגיד להם: "אני כאן איתך." נחבק את הילדים שלנו, את בני הזוג ואת הקרובים לנו.

קהילה: המלחמה מזכירה לנו כמה אנחנו צריכים זה את זה. השיתוף, החיבוק, השיחה – הם הרפואה שלנו.

פעולה קטנה: אפילו כשהמציאות נראית גדולה מאיתנו, יש דברים קטנים שאנחנו יכולים לעשות. לעזור לשכן, לקום מהמיטה, להכין כוס תה, להניח יד על הלב, לדבר עם חברה, ללכת לשיעור תנועה, לנשום.

המלחמה בחוץ אינה תלויה בנו, אנו יכולים להשפיע ולקחת אחריות רק על הדרך בה אנו בוחרים להתמודד עם המצב. לנסות ולייצר שלום פנימי בתוכנו ובתוך המרחב הסביבתי שלנו עם הילדים, עם בן/בת הזוג ועם חיות המחמד שלנו. לזכור שכבוגרים אנחנו יכולים להוות עוגן עבור הילדים ועבור עצמנו.

המלחמה היא תקופה קשה, כואבת ועצובה והיא תעבור. עלינו לשמור על עצמנו ועל הקרובים לנו ולתמוך בעצמנו ככל הניתן. כל מה שצף הוא טבעי והגיוני.

שולחת חיבוק גדול,

גיל