משבר לצמיחה בזכות האמונה

סיפור קטן ואמיתי…

כשעברתי לגור עם רועי בדירה המשותפת קיבלתי משלוח מאבא שלי ואחיותיי עם עציץ מהמם עם פרחים אדומים ויפים.

מיקמנו אותו בסלון בין עציצים ירוקים ומוארים. לאורך הזמן הפרחים האדומים נבלו ונשארו העלים הירוקים.

לפני כחודשיים בזמן ניקיונות העציץ נפל על הרצפה והתנפץ. שמנו אותו בשקית בדרך לפח.

פתאום החלטתי לא לוותר עליו, מצאתי כלי חרס חלופי שהיה בבית ושתלתי אותו מחדש.

לפני שבועיים פתאום הבחנתי בצבע אדמדם מבצבץ בין העלים. התרגשתי כמו ילדה. אמרתי לרועי "יש פרחים חדשים בעציץ".

היום כשהתבוננתי עליו, ראיתי את יופיו המיוחד. נזכרתי שלפני כחודשיים הוא כבר היה בשקית בדרכו לזבל. בחרתי לתמוך בו מחדש, ולאפשר לשבר שהיה לחלוף כלא היה.

הרבה פעמים ברגעי משבר אני מרגישה שאין מוצא, שאין עוד מה לעשות, שאני כבר לא יודעת מה הדרך הנכונה. רגעים שמתחשק לי להיכנס למיטה ורק לנוח ולישון. לפעמים צריך רק למצוא את האדם שיעזור לנו לצאת מהשקית המיואשת, להשקות אותנו ולהאמין שהפרח יפרח בקרוב.

לאורך החיים למדתי שהסביבה שלי היא זו שתומכת בי להתקדם, להיות בעשייה ובשמחה. ראיתי כמה לבקש עזרה זה חשוב – מהורה, ממאמנת, מטפלת או חברה. לאפשר למשבר להיות, להתנפץ לרסיסים ומשם אפשר לקום ולבנות מחדש.

ברגעי שבר תזכרו שזה רגע. הוא חולף. המים זורמים.

לאזור אומץ לבקש עזרה כשצריך – בכל תחום שהוא.

ותחזיקו בלבכם את האמונה שהפרח שלכם יפרח ויגדל…

אם אתם או חבר/ה שלכם נמצאים כרגע בזמן שבר, בצומת עם שאלות מה הלאה, בקושי לחזור לתנועה אחרי טלטלה גופנית – אני אשמח להיות עבורם ולהוות להם כלי חרס מגונן שיאפשר צמיחה והתפתחות.