תנועת הגוף

בואו נדבר רגע על הגוף שלנו.

הגוף שלנו משתנה, המשקל, המראה.

דבר ראשון והכי חשוב לפני כל מה שארשום פה זה להיות בחמלה.

אישה אחרי לידה חווה את הכאבים, את התסכול שאינה יכולה לעשות פעולות פשוטות שעשתה בעבר.

חזרה לפעילות אחרי שבר באגן, אחרי ניתוחים, טווחי התנועה קטנו, הכל יותר כואב.

חמלה.

חמלה תעזור בשיקום, חמלה על הזמן שלוקח לגוף להשתקם. חמלה ולא כעס עצמי.

אני זוכרת שכשהשתחררתי מהצבא ונכנסתי לשיעור פילאטיס לא הצלחתי לעשות "טיזר" (תרגיל מאתגר בפילאטיס). הייתי מתוסכלת, אבל המורה אמרה לי אל תדאגי את עוד תעשי טיזר מעולה.

ברגע של התסכול, קל לוותר, להגיד זה לא עובד אז דיי.

ההתמדה, והיכולת לזכור שהיכולות של הגוף הן דינמיות ולאו דווקא קשורות רק לגיל שלנו.

הן קשורות ליחס שלנו לגוף ולתזונה. לכמות האימונים שאנו עושים במהלך השבוע. לזמן שאנחנו משקיעים במכונה הזו – בגוף שלנו.

בלעדיה אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. לכן, איך זה הגיוני שהרבה אנשים מזניחים אותה כי "אין זמן", כי "אני בעבודה כל היום ואז עייף", כי "אני לא בכושר" ועוד…

כל האמירות האלו הן נסיבות בלבד. אנחנו אחראים על הגוף שלנו ועל עצמנו. רק לנו יש את היכולת לעזור לו, לחזק אותו.

אני זוכרת שתמיד אמרתי לנשים שהיו מגיעות לשיעורי ערב שלי שאני מעריצה אותן. על אף העייפות והעבודה הקשה הן היו מגיעות. הפלא הגדול היה שבסוף שעה של שיעור – פתאום יש אנרגיות והגוף מרגיש טוב ואנרגטי.

אחת הסיבות שבגללן בחרתי לעסוק במקצוע תנועתי היתה להזכיר לי תמיד לשמור על הגוף שלי על החיזוק והתנועתיות.

מצאו זמן להתאמן – גם 5 דק' ביום הן זמן.

גם 5 דק' יכולות לעשות שינוי ולהשפיע באופן משמעותי על תפקודנו והתחושות שלנו לאורך היום.

תיהיו בחמלה לעצמכם.ן גם אם לא הצלחתם להתאמן ביום שתכננתם, ותציבו זמן ויעד ליום שלמחרת.